מי שקרא את המאמר שלי "האתאיסט המאמין" (למעבר למאמר לחץ כאן) מבין שאין אדם שיכול לפסול לפני שהוא בודק האם קיים משהו שיצר את העולם שלנו. מי שלא קרא את המאמר , אני ממליץ בחום לקרוא אותו.
וכמו שאי אפשר לפסול שקיים משהו שיצר את העולם גם אי אפשר לקבוע את זה לפני שבודקים ומאמתים את הדבר. והנה, קיבלנו כיוון על מה זו "אמונה".
במאמר הזה נגדיר מחדש את המושג "אמונה". האם צריך לחכות ליום הפטירה כדי לגלות שמה שהאמנו הוא אכן נכון? ובכלל, למה חשוב לי לדעת את התשובות לשאלות האלו? במה זה יועיל לי בחיים? ננסה במעט לשפוך אור על הבורא של היקום הזה, מה זה הבורא הזה שכולם מדברים עליו.
כדי להבין מה זו אמונה אפתח בסיפור קצר
אמונה וגלגלי עזר
הגיע יום כיפור ואופירוש רצתה לרכב עם חברים שלה באפניים "אבא אני רוצה ללמוד בלי גלגלי עזר" אמרה לי.
"בשמחה" עניתי לה וירדנו עם האפניים לרחבת הבנין שבו אנחנו גרים.
היא פחדה מאוד כשעלתה לראשונה על אפניים שלא הצליחה לייצב אותם. אפילו בדמיון היא לא הצליחה להבין איך הגיוני לרכב ככה. ובאמת היא לא הצליח לרכב , הפחד שיתק אותה וכמעט שויתרה. הסברתי לה שככה לומדים כמו בכל דבר בחיים והראתי לה שכשאני עוזב אותה יש בה אנסטינקט שברגע שהיא מאבדת איזון הרגל שלה מיד יורדת לרצפה כדי למנוע נפילה. וגם אם נופלים לא קורה דבר. לאחר אינספור נסיונות לרכב, היא התייאשה ובדיוק בזמן הזה עברו החברים שלה עם אפניים ואמרו לה להצטרף אליהם. כשהיא ראתה אותם מיד עלתה על האפניים והחלה לרכב ואחרי כמה דקות זה נהיה לה דבר טבעי, כאילו שתמיד ידעה לרכב.
אז איך אופיר הצליחה לרכב? מה הכוח שמשך אותה לזה? האם היה זה בזכות החברים שראתה? או רצון עז שדחף אותה ולא הרפה ממנה עד שהצליחה?
לכוח שמשך אותה קוראים "אמונה".
אמונה היא מתן תוקף למהות. למה הכוונה?
לכל דבר שאנחנו עושים נדרשת אמונה. כשהאדם הולך להתפנות, אם הוא לא היה מאמין שהוא יכול להתרוקן הוא לא היה מנסה בכלל להתפנות, מכיוון שהדבר הפך לידיעה ברורה , הדבר נראה לו כמובן מאליו ואין הוא מעריך את גודל העניין. אז תאמרו אני לא צריך אמונה בשביל להתפנות. נכון, אבל האמונה היא הכוח שדחף את האדם לנוע בכיוון מסוים, וכשהשיג את הדבר הוא בא לידי ידיעה שהדבר קיים או אפשרי. מה שאומר שאמונה מטרתה להביא אותנו לידי ידיעה.
איך אמונה מביאה את האדם לידי ידיעה?
ע"י אימון. כשהאדם מתאמן על קונספט שהיה רוצה להכניס לחייו, הוא צריך קודם להתאמן ולהתנסות בקונספט הזה על מנת שיוכל להיווכח האם הקונספט נכון או לא.
קחו לדוגמא את יוסי (שם בדוי) בחור בן 38 נשוי , יש לו שני ילדים, מתקשה לפרנס את משפחתו כי הוא "לא מוצא את עצמו" , לא מצליח להחזיק מעמד בעבודה למעלה מחצי שנה, סובל מביטחון עצמי נמוך, יוסי ניסה אינספור שיטות וטיפולים כדי לשנות את מצבו אך ללא הצלחה. יש לו גם שאיפות בחיים, להיות קאוצ'ר מצליח שעוזר לאחרים. מושא הערצה של יוסי הוא טוני רובינס, אחד מגדולי הקואצ'רים בעולם. ליום ההולדת שלו יוסי מקבל מתנה מהמשפחה, כרטיס לסמינר של טוני רובינס.
כשהגיע לשם זכה יוסי להפגש באופן אישי עם טוני , פגישה ששינתה את חייו. טוני שמע מיוסי את סיפורו האישי, ובנה לו תכנית בת 90 ימים לשינוי חייו לחלוטין. אכן תכנית ששינתה את חייו מן הקצה אל הקצה.
מה היה בתכנית?
מה שהיה בתכנית זה לא משנה. מה שכן חשוב פה הוא מה הניע את יוסי להצליח בשינוי, הפעם. מה שונה מפעמים קודמות?
הפעם מה שהיה שונה הוא שליוסי היתה אמונה. יוסי האמין שהתכנית שטוני מציע היא שתביא את השינוי, על אף שזו היתה תכנית תואמת לקאוצ'ר שהלך אליו מספר חודשים קודם לכן. כשיוסי ראה את התכנית, הוא לא יכל היה לדעת האם היא תצליח, הוא היה צריך תחילה להאמין, ואח"כ להתמסר אליה כאילו היא נכונה, זה שלב ה"מתן תוקף למהות" , בלי שום ספקות, ברגע שיש ספקות, השכל ייתן לנו באיזהשהו שלב בתהליך את כל התירוצים "למה לא נכון להמשיך בתהליך" והוא יספק טיעונים רציונליים ונכונים. לאחר מתן התוקף הגיע השלב לאמת את האמונה כדי להיווכח האם התכנית אכן תוביל אותו לשינוי הנכסף. בשביל לאמת אותה נדרש ממנו לבצע את המטלות שקיבל מטוני. ובאמת בשלב הראשון הוא השיג את היעד לאחר 30 ימים והנה הוא הגיע לידיעה שהאמונה אכן היתה נכונה. אז למה בכל זאת 90 ימים? כדי להטמיע הרגלים חדשים. אמונה מושכת אותך לידי ידיעה, אבל עדיין נדרש ממך מאמץ כדי להמשיך בדרך הזאת. וידיעה מושכת אותך לידי הרגלים שהופכים את השינוי לטבע, עד שהמאמץ המנטלי שנדרש ממך הוא כבר לא גדול, וכאן מגיע הרגע להציב יעד חדש ולבחון אמונה מחדש וליצור הרגלים חדשים.
דוגמא טובה לכך היא חדר כושר, עליה היא הדרגתית, אבל כל פעם שעלית במשקלים, אתה כבר מגיע למצב שהמשקל החדש הפך מבחינתך להיות אותו מאמץ כמו המשקל הישן. ואז אתה מעלה את המשקל שוב כדי להמשיך ולהתפתח.
האם יש קשר בין אמונה פשוטה לבין אמונה באלוהים?
אמונה באלוהים ככל אמונה אחרת דורשת מחקר מעשי. היא דורשת אימון כדי לאמת אותה.
לכן ששואלים אותך אם אתה מאמין באלוהים, דע לך שאם יש בך כוח שמושך אותך לגלות את האמת, ולהבין מה המהות שלך ולמה באת לעולם, זה מחייב שהתשובות יימצאו בידי מי שיצר את העולם הזה, ולכן בוודאי שאתה מאמין באלוהים, עכשיו מה שנשאר זה לאמת את האמונה הזאת.
מה ההבדל בין אמונה באלוהים לאמונות אחרות?
האמונה שהוזכרה תחילה עם אופיר ועם האופניים נדרש מאיתנו רק את 5 החושים שלנו בכדי לאמת אותה. לא כמו באמונה באלוהים, שהרי אלוהים שיצר את העולם, לא יצר אותו בעזרת ידיו ורגליו, אלא בעזרת חושים אחרים. ובשביל להבין את אותם חושים, לא די לנו ב 5 החושים שאנחנו מכירים, אנחנו נדרשים להשתמש בחושים שהם מעל השכל שלנו כדי לאמת את האמונה (איך עושים את זה? נדבר על זה במאמר אחר). לכן כל אמונה דרך 5 החושים שלנו תוביל אותנו לתפוס את אלוהים כישות גשמית עם גוף כמו שלנו שמנהלת את העולם או גרוע מזה ללכת שבי אחרי מנהיג כת או דיקטטור, כל עוד שאני לא מגלה בתוכי את האמת ונשען על סיפורים , טובים ככל שיהיו, אני לא באמת מאמין, אלא מדמיין שאני מאמין..(לערוך דחוף את התוכן) לכן לא ב 5 החושים שלנו נוכל לתפוס את האמת , מכיוון שאלוהים לא נראה ומתנהג כמונו, אלא אם הוא קדם לנו, יותר הגיוני שאנחנו אלו שדומים לו, ועל זה נכתב ""וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ…" בראשית א' כו'.
לסיכום
אמונה היא מתן תוקף למהות. האמונה היא הכוח שמושך אותנו לידיעה, לריאליזציה. אמונה היא קונספט שאנחנו רוצים לקבל לחיינו, ובשביל שזה יקרה, לא די לנו בכך שיספרו לנו על הקונספט, אלא אנחנו צריכים לאמת אותו בעצמינו. ובשביל לאמת אותו אני צריך לעשות פעולות חוזרות עד שאני מאמת את האמונה. אבל נדרש מאיתנו כנות כי לא מבטיחים לנו את מה שציפינו לקבל, אלא רק את האמת, והאמת לא תמיד נראת כמו שציפינו כבתחילה. והשכל יכול לתעתע בנו ולהסיט אותנו מן האמת.
