מסעו של דורמיטא נְהִירוּ – ביאור חלק ד' – "דע את עצמך"

לאחר הבאורים הקודמים של השמות, המדבר והמערה, נבאר בחלק זה את המשפט "דע את עצמך" שמופיע על גבי התיבה.
מי שלא קרא עדיין את הסיפור שלי "מסעו של דורמיטא נְהִירוּ " אני ממליץ בחום לקרוא אותו לפני קריאת הביאור (למעבר לסיפור לחצו כאן).

הפרטים שנבאר בבאור המלא הם:

• מקור השמות של דורמיטא ואביו, חורבא , שם משפחתם והמשמעות שלהם.
• מדוע דורמיטא הלך דוקא במדבר
• מה משמעות המערה ומדוע היא חשוכה
• מדוע בחרתי את המשפט "דע את עצמך" על גבי התיבה?
• תוכן המגילה
• מהו אותו הקול שדיבר ומדוע דוקא מתוך אור גדול? ומדוע האור התמעט לאחר שסיים הקול את דבריו?
• מה משמעות ה"נחש" בסיפור?
• מדוע היה חשוב לי לכתוב שדורמיטא כיבה את האור שדלק ליד התיבה?
• מה משמעות העשיה של דורמיטא לאורך העלילה? ואיך זה קשור לחיים שלנו?
• עניין ה"שינה" של דורמיטא שהוזכרה פעמיים
• מדוע היה חשוב שהנחש יכיש אותו?
• ומה הכוונה "לשלוט בנחש"? ולמה היה אסור להרוג את הנחש?
• מדוע בחרתי דוקא את התמונה של הנבט לסיפור שלנו?
• ולסיום אשתף אתכם בחווית הכתיבה ואיך בכלל נולד הרעיון של המשל?

"דע את עצמך"

לפני שנבאר את המשפט החשוב הזה, קודם נבין מה הוביל אותי לבחור דווקא במשפט הזה. אגלה לכם שבחירת המשפט "דע את עצמך" נעשתה באופן אנטואיטיבי לגמרי. שאלתי את עצמי מדוע בחרתי דווקא במשפט הזה? או ליתר דיוק, מדוע הוא נבחר? משום שאני לא מרגיש שאני בחרתי בו. בעודי כותב את הסיפור, וכשגיליתי בעצמי שהיתה תיבה במערה, עלתה בי מחשבה אינטואיטיבית לחלוטין שעל התיבה מופיע הכיתוב "דע את עצמך". אבל מדוע?
הרי ישנם לא מעט משפטים שמדברים באותו נושא, ושאני מאוד מתחבר אליהם. אז האם הוא נבחר סתם ככה? הרי לא כתבתי אותו רק כי הוא נשמע לי טוב. או משום המשמעות העמוקה שבו. אז למה "דע את עצמך"? ואז באמת התחלתי להרהר בזה. ואז התחילו להגיע התשובות.
בשביל להבין את התשובה שניתנה לי, נחזור קצת אחורה אל ה"מדבר".
המדבר כמו שאמרנו הוא יבש, שומם, ריקני. הוא כמו הסתרה שיש על האדם שלא יודע את דרכו ובכל זאת הוא נדרש ללכת בו, אפשר לאמר שהוא מאין הסתרה כפולה, ותיכף מבין את הכוונה. כשדורמיטא הלך במדבר הוא פגש במערה. המערה הזאת הסירה את אחד ההסתרים שדיברנו עליהם קודם מכיוון שבזמן ההליכה במדבר דורמיטא לא היה מודע בכלל למערה, שהיא חלל בנפש האדם. תחילה, האדם לא היה מודע שיש מערה, לכן זה היה הסתר כפול. עתה, משפגש דורמיטא במערה, היא כבר לא היתה מוסתרת מעיניו ונגלה לו בתוכה תיבה. דורמיטא , אמנם מודע לתיבה , אבל מה שנמצא בתוכה עדיין מוסתר מעיניו. בקבלה ישנם שני מושגים שזה עתה ביארנו במקצת "הסתר" והסתר כפול".

הסתר כפול

הוא מאין חוסר הכרה מוחלט, שבו אין שום שאלה, אני חי את החיים כמו שהם, בדומה לאותו הולך במדבר שכבר ביארנו במאמר "המדבר". האדם חי את חייו בצורה אינסטנקטיבית, הוא מגיב לגירויים ולמתרחש בחייו בהתאם לרגשות שמתעוררים באותו רגע, מבלי להרהר בהם.

הסתר

בזמן שהאדם הולך במדבר , לפתע מתעוררת בו שאלה. מה אני עושה פה? לאן אני הולך? לאן עלי לפנות? למה באתי לעולם הזה בכלל? ומה הטעם בחיי? זה שלב שהאדם מודע למדבר וכשהוא פוגש בשאלה הזו, הוא נכנס למערה שאותה ביארנו במאמר הקודם. אבל התשובות עדיין נסתרות מעיניו. התשובות נמצאות בתוך התיבה שנמצאת במערה.
אז האדם מודע למדבר מכיוון שהוא במערה, והוא מודע גם לתיבה, אך תוכנה מוסתר ממנו.
זה שלב שבה המודעות האמיתית מתחילה להתעורר. זה שלב ראשון בהתעוררות. שם הוא זוכה לתבונה, להתבוננות בחייו מהצד. הוא עדיין מזוהה רגשית עם כל מה שקורה בחייו, אבל התעוררה בו נקודת הצופה מהצד.

התיבה

כשיפתח את התיבה האדם יתחיל להתמודד עם מצבים אשר יובילו אותו לבאור השאלות שהכניסו אותו אל המערה. אך בשביל לפתוח את התיבה עליו להמשיך להגות באותן שאלות וללמוד קצת על עצמו, על מנת לקבל כלים להתמודד עם מה שחבוי בתוך התיבה. התיבה מסמלת את הסודות הכי כמוסים בנפשו, והם תודעת האדם. לפני פתיחת התיבה עליו ראשית לגלות שיש לו מהות, שהוא זה לא הרגשות שלו או הדעות שלו, וגם לא הזהות שרכש לעצמו במהלך השנים.
נמשיל את זה לאדם מן היישוב ונקרא לו דוד. אותו דוד צריך להבין ולהפנים שהמהות האמיתית שלו היא לא דוד מקרית שמונה, נשוי ואב ל4 ילדים, עובד הייטק, אדם חביב ומצחיק, עם נטיה לעצבים ועוד. זה לא הוא. לפני כל זה יש אדם, שמתבונן ומודע לתבנית הזאת שיצר לו עם השנים. ולכן הוא לא הזהות הזאת. דוד גם יבין שהמטרה שלשמה הוא הגיע לעולם הזה, היא לא בשביל להקים משפחה לבלות, לשרוד ולמות. דוד הגיע לכאן למסע של למידה והתפתחות. אבל לא התפתחות אישית או העצמה אישית ולא בשביל להשתחרר מטראומות וממצבים נפשיים. הוא לא הגיע לכאן בשביל לשפר את מעמדו בחברה או בשביל להיות עשיר ויפה.

אז למה דוד הגיע לעולם?

דוד כמו כל אחד מאיתנו, הוא יישות רוחנית. הוא הגיע לכאן להשתלמות, להתפתחות ולהעלות את התדר הרוחני שלו. ובכדי לעשות את זה, הוא מקבל חוויות שהוא צריך לחוות בחיים. אם דוד חווה קשיים בחיים, הם רלוונטיים עבורו למסע ההתפתחות שלו, הם לא קורים לו במקרה, כדי שיפתור אותם, אלא הם כאן בשביל שבעזרתם יוכל להתפתח. כמו חדר כושר, המשקלים לא נוספים במקרה, אלא הם מגיעים כדי לפתח את האדם, כך עולם הרוח שהוא העולם האמיתי. הקשיים לא באים נגד דוד, הם באים להיטיב עימו. בדרך כלל דוד דחה את המשברים האלו, השקיט אותם, או שם עליהם פלסטר בדמות של כדורים, פסיכולוג, טיולים, אלכוהול, זוגיות וכו'. אבל עכשיו כשדוד הבין שלא לזה התכוון המשורר, התפיסה שלו משתנה. הוא מבין שהנאות הגוף והגוף הם לא המטרה, אלא הכלי איתו יוכל להשיג את המטרה. כמו שאמרנו, דוד הוא יישות רוחנית, וכרוח בלי גוף הוא לא יכול לעשות דבר על מנת שיוכל להתפתח. מכיוון שבעולם הרוח אין זמן ומרחב, ובמקום שאין זמן ומרחב אין אפשרות לשינוי. רק במקום שיש זמן ומרחב, דוד יוכל להתפתח ולהשתנות, לכן הוא זקוק לעולם הזה.

לפני שנסביר את המשפט שלשמו נכתב הבאור הזה, נתבונן לרגע בגילויי המדע על עולם הרוח בכמה נקודות.
כ- 68% מהיקום שלנו מורכב באנרגיה שנקראת "אנרגיה אפלה".
"אנרגיה אפלה" היא אנרגיה שגורמת ליקום שלנו להתרחב ולגלקסיות להתרחק אחת מהשניה. נכון להיום לא יודעים למדוד את האנרגיה הזאת ולא יודעים מהי, ולכן ניתן לה השם הזה.
כ- 27% מהיקום עשוי מחומר שנקרא "חומר אפל".
"חומר אפל" חומר שאינו מורכב מהחלקיקים המוכרים למדע- אלקטרונים, פרוטונים, נויטרונים וכו'. הוא עשוי מחלקיקים וירטואלים שמופיעים ונעלמים. וכמו "אנרגיה אפלה" גם הוא עדיין לא ניתן למדידה ועל כן זהו שמו.
כ- 5% מהיקום עשוי מחומר שמתוכו רק 0.4% הוא החומר שאנחנו מכירים שעשוי מאלקטרונים וכו'.
זאת אומרת שכל המדע שלנו והחיים שאנחנו מכירים מתבססים רק על 0.4%. אתם מבינים את הנתון הזה?! זה אומר ש 99.6% פשוט נזנח. לא מדובר בפרט זניח, החיים האמיתיים שלנו נמצאים במיקוד אחר לגמרי.
כשאנחנו מסתכלים על אדם שאיבד את שפיותו, אפשר לאמר שגם אנחנו כאלו, מכיוון שהחיים שלנו קשורים רק ל 0.4% מכלל המציאות. אתם מבינים מה זה אומר? אנחנו חיים פה בדמיון אחד גדול ומתמשך. ולכן מגיע המשפט "דע את עצמך" – דע את 99.6% הנוספים.

"דע את עצמך"

נחזור לדוד.
כשדוד הבין את כל זה, הוא הזדעזע תחילה. אפילו נכנס לדכאון, אולי לחרדות מהנתון הזה . הקרקע נשמטה לו מתחת לרגליים. וזאת הסיבה שדורמיטא בסיפור שלנו החליט לכבות את האור במערה, כדי להסתיר מעיניו את התיבה. אבל הבנו שאחרי הגילוי הזה כבר אין דרך חזרה.
עכשיו, על דוד להבין מה הפוטנציאל שלו כיישות רוחנית. וואוו! , דוד צריך רגע לעכל את זה .איך בכלל מתחילים?
התשובה- "דע את עצמך".
אם ראיתם את הסרט "מטריקס", בסצנה שניאו מגיע לאורקל, רגע לפני שפוגש אותההוא נתקל בכתב לטיני על משקוף המטבח, שבו כתוב בתרגום לעברית "דע את עצמך".

גם הרב קוק, זכר צדיק לברכה, כותב לנו על זה:

דע את עצמך ואת עולמך.
דע את הגיוני הלב שלך,
ושל כל הוגה וחושב.
מצא את מקור החיים שבקרבך,
ושממעל לך,
ושמסביבך,
את פארי הדורות החיים שאתה שרוי בתוכם.
(אורות הקודש א פג).

ואם נחפש עוד קצת נמצא שהרב קוק כתב גם שיר על המשפט הזה. ואלו מילות השיר:

עלה למעלה עלה , כי כח עז בך
עלה למעלה עלה , כי כח עז בך

יש בך כנפי רוח , כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם , פן יכחשו לך
יש בך כנפי רוח , כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם , פן יכחשו לך

דרוש אותם וימצא לך מיד
דרוש אותם ויימצא לך מיד

עלי למעלה עלי , כי כוח עז בך
עלי למעלה עלי , כי כוח עז בך

יש בך כנפי רוח , כנפי נשרים אבירים
אל תכחשי להם פן יכחשו לך

דרשי אותם ויימצאו לך מיד
דרשי אותם ויימצאו לך מיד

למה התכוון הרב קוק כשכתב את המילים האלו?
הוא כתב את השיר הזה במיוחד עבור דוד. שיידע שיש לו כוח עז, עוצמה אינסופית, ושלא יתעלם מזה.
לאחר מכן הוא משנה את נוסח לשונו ופונה לנקבה, והכוונה היא לנשמה של דוד.
אבל מהם אותם כוחות? איך יגלה אותם? ואיך אפשר להוציא אותם מן הכוח אל הפועל?
התשובות לשאלות האלו יתבהרו לנו במהלך הביאורים הבאים לסיפורינו "מסעו של דורמיטא נְהִירוּ".

לסיכום

ראינו שלבחירת המילים שהוטבעו על גבי התיבה היתה משמעות, והן לא נבחרו לחינם.
תחילה היה עלינו לבאר שני מושגים חשובים מתורת הקבלה "הסתר" והסתר כפול" כמובן שאפשר להרחיב עליהם עוד הרבה, אבל על זה נכתוב מאמר בנפרד.
הבנו שכמו דוד, גם אנחנו יישויות רוחניות שהגענו לעולם הזה, ולא במקרה.
ראינונ שגם המדע מוכיח לנו שהעולם שלנו ברובו המוחלט הוא רוח, ואם כך זה עלינו להבין מ מטרת בריאת העולם, ומה מהותנו, וכמובן שאכתוב גם על זה מאמר בנפרד.
ואם העולם שלנו ברובו המוחלט הוא רוח, אזי שאנחנו משולים כחולמים, בדיוק כמו "דורמיטא" (שינה). יש משפט יפה שאומר "היינו כחולמים" ומשפט נוסף שאומר "עלמא הדין כחלמא דמי" – העולם משול לחלום. שני המשפטים מובאים מתוך היהדות, קראו עליהם.
כמובן שלא רק היהדות והמדע סבורים ככה, אלא כל התרבויות העתיקות אומרות לנו את זה, מהאנדיאנים, האפריקנים ועד תרבויות המזרח.
מה שנותר לנו הוא לצאת למסע לדעת את עצמינו. אחרת לא היתה נכתבת המילה "דע" במשפט המדובר. לדעת, הכוונה, לגלות. הדעת נמצאת בראש בחלק האחורי שבמוח והיא מייצגת את התוצאה שבאה מחיבור החכמה עם והבינה. ולכן אנחנו צריכים להתבונן בחכמה שקיבלנו זה עתה כדי לדעת את עצמינו.

בבאור הבא נבאר את תוכנה של המגילה. מהמשמעות המילים שכתובות בה. ומה אפשר להבין ממנה על החיים שלנו.